סטיות בניה מותרות ואסורות

תקנות הבניה מסדירות באופן חוקי את המגבלות והדרישות לבנייה, כולל האפיון של גדלים מינימליים לחדרים, גובה התקרות, מרווחים בין קירות, ופרמטרים אחרים הכרחיים לפיתוח מושכל ויעיל של מבנים. כל אדריכל המתכנן בנייה חדשה נדרש להתחשב בדרישות אלו ולגבש תוכנית התואמת את כל הקריטריונים המצוינים בתקנות.
למרות המפרטים המדויקים הללו, תהליך הבניה בפועל הוא מורכב ונע מהקמת יסודות ועד להשלמת הדירות וכלל עבודות הגמר. בכל שלב נוסף נפח ופרט לבניין, והדיוק המוחלט בכפוף לתקנות אינו תמיד אפשרי, מה שהוביל לכללת סעיפים בתקנות המתירים סטיות מסוימות, אשר אינן מחייבות את הקבלן לתקן כל ליקוי קל. עם זאת, סטיות שאינן עומדות בנורמה מצריכות תיקון מיידי כדי להתאים לתקנה הרלוונטית.
ליקויי בניה יכולים לנבוע מתכנון לקוי, ביצוע עבודה לא נכון, או שימוש בחומרים לא מתאימים, והם מחייבים התאמה למפרט הנדרש על פי חוק מכר הדירות. התקנות כוללות גם הגדרות של סטיות מותרות, כדי למנוע עומס בתי משפט בתביעות על ליקויי בניה. בנושאים הקשורים לבטיחות, התקנות מחמירות במיוחד ומחייבות תיקונים מיידיים, כגון במקרה של דליפת גז.
בסופו של דבר, התקנות והמחוקקים הבינו את הצורך לאפשר גמישות מסוימת בהנחיות, מכיוון שהמגוון הרחב של גורמים המעורבים בבנייה מחייב זאת, תוך שמירה על קווים מנחים ברורים לאיכות ובטיחות.